החלטה בתיק ב"ל 45744-01-11

1.                 בפנינו תביעתו של מר שלמה יהלום להכרה בפגיעה בגבו כפגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה.

העובדות העולות מתצהיר התובע-

2.                 התובע בן 48 עובד כנהג במשך 25 שנים.

3.                 בתקופה שבין 1985-1997 עבד כנהג מונית ומיום 5.1.1997 מועסק התובע בחברת "דן" כנהג אוטובוס במשרה מלאה (להלן- דן) .

4.                 במהלך תקופת עבודתו בדן ועד לתחילת שנת 2010 עבד התובע במתכונת של 6 ימי עבודה בשבוע לרבות בימי שישי ובמוצ"ש, בין 10-12 שעות ביום ולעיתים קרובות מעבר לכך.

5.                 במשך תקופת עבודתו בדן נדרש התובע לנהוג ב 16-15קווי תחבורה שונים.

6.                 במהלך תקופת עבודתו ומשך שנים רבות נדרש התובע להסעת נוסעים ובחלק מהזמן בכבישים משופעים בתלאי כביש ובפסי הרעדה, לרבות בשעת הלילה שעה בה התקשה להבחין בשיבושים הקיימים בכבישים בהם נהג.

7.                 מרבית שנות עבודתו בדן ביצע התובע עבודתו במשך שעות רבות תוך ישיבה על כיסא נהג שאינו הידראולי אלא בעל כוונון ידני מוגבל בלבד.

8.                 כתוצאה מתנאי העבודה החל התובע לסבול מכאבים בגב תחתון אולם משהכאבים חלפו לסירוגין , לא ייחס לכך חשיבות.

9.                 בתחילת שנת 2010 שבו ופקדו את התובע כאבי גב בעוצמה חזקה עם הקרנה לרגל שמאל עד שביום 6.4.10 נותח התובע בגבו.

העובדות העולות מתצהירו המשלים של התובע-

10.             בין השנים 1999-1997 לערך, נהג התובע בעיקר באוטובוס נמוך ריצפה ישן L7 או נמוך ריצפה ישן L12  ו/או גבוה רצפה ישן.

11.             בין השנים בתקופה 2005-2000 לערך, נהג התובע באוטובוסים נמוכי רצפה ישנים L7 או L12 ו/או גבוה רצפה ישן כ- 50% משעות העבודה. ביתר הזמן נהג על אוטובוסים נמוכי רצפה חדשים מסוג L12 נידרפלור.

12.             משנת 2006 ואילך עבד התובע בעיקר על אוטובוסים מסוג נידרפלור נמוך רצפה L12.

13.             משך רב תקופת העבודה ועד לשנת 2008 לערך נהג התובע כשהוא יושב על כיסא נהג שאינו הידראולי אשר ניתן לכוונו באופן ידני באמצעות ברז אשר לעיתים קרובות נמצא לא תקין.

14.             החל משנת 2008 עבד התובע בעיקר על כסאות הידראוליים לרבות מדגם 6860/875.

15.             ביום 21.11.11 נותח התובע בגבו עקב פריצת דיסק ממנה סבל.

טענות התובע:

16.             מהעובדות אשר פורטו לעיל עולה כי קיימת תשתית עובדתית מספקת המצדיקה בחינה רפואית של שאלת המיקרוטראומה.